מלאכי המוות

יש להם את התפקיד הכי מורכב ובכל זאת יש להם שם רע.
הם אלה שעוזרים לנשמות שסיימו את המסע שלהם בכדור הארץ (נפטרו) לחזור הביתה (לעולם שמעבר). הם ישהו סביב האדם ימים ספורים עד לעזיבתו, זאת כדי להגן על המעבר.
במאות קודמים, כשבני האנוש היו יותר מחוברים לדת, היו רבים שראו אותם ויצרו סביבם סיפורי אימה והפחדה. הם אינם אלה שקובעים את יום ושעת הפטירה, נתון זה נקבע עוד בטרם חוזרים לגלגול נוסף.
לאחר הרבה שיחות איתם, בכתיבת הספר על המוות, נוכחתי לגלות שהם בעלי יכולת מדהימה, רכות והכלה. להזכירכם, רוב בני האנוש חושבים שהעולם שמעבר הוא קשקוש בלבוש, שאין חיים לאחר המוות ובטח שמלאך המוות לא קיים. תארו לעצמכם איזו הפתעה מחכה להם שניה לאחר שיעזבו את גופם. לשמחתי, בעקבות התנדבות בהוספיס, הצלחתי לעורר בקרב די הרבה גוססים את המודעות על העולם שמעבר. רובם צחקו ולא האמינו, אבל בבוא העת שיתפו פעולה ועברו בשלווה.
מרימה בהמון כבוד למלאכי המוות אשר עושים עבודה נפלאה.

סיפורים מההוספיס

מה קורה בהוספיס?

שוחחתי עם מאות חולים, שיתפתי איתם את הידע שיש לי על הסוף, או כמו שאני קוראת לו- המעבר. רובם מתנגדים בתחילה, צוחקים עליי, מביאים אינספור

להמשך קריאה »
זכרונות נשמתיים עתיקים

זוגיות

ההיכרות שלהם היתה מהינקות, כשכנים מאותו הכפר הם בילו את רוב זמנם יחד- טיפסו על עצים, שחו באגם, רצו בשדות והתאהבו. לא ניתן היה להפריד

להמשך קריאה »