
מה קורה בהוספיס?
שוחחתי עם מאות חולים, שיתפתי איתם את הידע שיש לי על הסוף, או כמו שאני קוראת לו- המעבר. רובם מתנגדים בתחילה, צוחקים עליי, מביאים אינספור
עם הזמן והנסיון שצברתי, הבנתי שלא מספיקה רק הצפת הטראומה, יש לנכוח בה מספיק זמן, לתאר בצורה מדויקת את הסיטואציה, את תקופת הזמן בה היא קרתה והכי חשוב להעביר את הנדר שאותה נשמה נדרה. בשלוש עשרה שנות חיי כמטפלת ראיתי מאות נדרים וטראומות. חלקם היו קלים לשחרור ואחרים פחות. בכולם שיתוף הפעולה של המטופל קריטי לשחרור מלא של הנדר והטראומה.

שוחחתי עם מאות חולים, שיתפתי איתם את הידע שיש לי על הסוף, או כמו שאני קוראת לו- המעבר. רובם מתנגדים בתחילה, צוחקים עליי, מביאים אינספור

אני מבקשת מראש, במידה ובאים אליי כדי לתקשר עם אדם שנפטר, לא לדעת במי מדובר. זאת כדי שהעברת המידע תהיה נקיה לגמרי, בלי מחשבות או

ההיכרות שלהם היתה מהינקות, כשכנים מאותו הכפר הם בילו את רוב זמנם יחד- טיפסו על עצים, שחו באגם, רצו בשדות והתאהבו. לא ניתן היה להפריד

בוקר בהיר אחד זה קרה, פתאום היתה לי קריאה פנימית לעבוד עם חולים סופניים.אני זוכרת את אותה שיחת מסדרון עם קולגה, אשר נתנה לי דחיפה

כמה מבלבלים ולא ארציים היו השבועות הראשונים של התקשור עבורי.מצד אחד ידע אדיר שנפרש בפניי ומן הצד השני משימות ארציות יומיומיות.כשהערוץ נפתח, ראיתי בבירור את

יש להם את התפקיד הכי מורכב ובכל זאת יש להם שם רע.הם אלה שעוזרים לנשמות שסיימו את המסע שלהם בכדור הארץ (נפטרו) לחזור הביתה (לעולם

"אני אוהב אותה ורוצה ילד ממנה, אך היא מצידה לא רוצה" ככה הוא סיפר לי בהתחלת הטיפול. למרות שהוא הבין שהיא לא תתקדם איתו לשלב

הנפטר הראשון שהגיע לדבר עם המטופלת, כשעליתי לתיקשור, היה סבא שלה. הוא היה נסער וסיפר לנו בבכי גדול שהוא נלקח לצבא הSS ועשה בניגוד לרצונו

מה קורה כשנשארת לנו טראומה קשה ממוות שארע לפני מאות שנים? האם הזכרון הנשמתי עלול להשפיע על חיינו? התשובה החד משמעית היא שכן. אמנם לא

בפעם הזאת הכל התחיל אחרת, בפעם הזאת מי שיצר איתי קשר היה דווקא הנפטר עצמו… הכרתי את אלמנתו כילדה וכאבתי לשמוע את הטרגדיה שקרתה לה.

היא היתה כלכך מתוסכלת מהמצב שלה, מזה שהיא תקועה כבר שבועות במיטה, מזה שלקרוא כבר קשה לה, מזה שהיא נפרדה כבר עשרות פעמים מכולם ובכל

היא הוסיפה לבשר הטחון, כל מיני עשבי תיבול ויצרה קציצות אשר נזרקו ע"י ידיים מיומנות לרוטב חם…היא הוציאה את העוגיות בצורת ירח מהתנור ופיזרה עליהם