מה זה בכלל תיקשור…

כמה מבלבלים ולא ארציים היו השבועות הראשונים של התקשור עבורי.
מצד אחד ידע אדיר שנפרש בפניי ומן הצד השני משימות ארציות יומיומיות.
כשהערוץ נפתח, ראיתי בבירור את תאריכי התמותה שלכל האנשים בסביבתי, את סוגי המחלות שיביאו למותם וידעתי עם מי נפגשתי כבר בגלגול אחר ועוד ועוד.
התהלכתי על עננים והייתי די בלתי נסבלת לעיכול כמה שבועות, עד שהכל קיבל כיוון יותר שפוי עבורי.
כמובן שאחד הדברים הראשונים שביקשתי להפסיק לדעת, היה תאריכי תמותה של אחרים- כי מי יכול להתהלך בעולם עם כזה ידע??? ומי ידע אז שאעסוק היום גם בליווי לסוף החיים…
בהתחלה, כשנפתח הערוץ, ישנה תחושה עצומה של אופוריה וכח. הרגשתי על גג העולם והייתי בטוחה שאין אתגר או קושי שלא אוכל לעמוד בהם. זה בעצם כמו לקבל משחק טלויזיה חדש, שמתגלה בפניך בפעם הראשונה ואתה נרגש להצליח ולעבור למסכים הבאים. ההבדל האדיר הוא, שזה לא משחק אלא העולם שמעבר, אשר מחד כלכך מוכר וידוע ומאידך לא נחשפת אליו כבר עשרות שנים. בנוסף, לא רק שהעולם שמעבר נפתח בפניך, אלא גם העולם הפיזי מהדהד את אותותיו בלי הפסק. מאז שנפתח הערוץ כל פרפר, ציפור, ענן, עץ ופרח מהווים סימנים עבורי.
אחרי שמתרגלים קצת לחיות בשני עולמות, נדרשת התחייבות.
ישנם כללים ברורים בעבודה עם העולם שמעבר: חובה לעבוד עם אמת טהורה ונקיה ולהעביר את המידע בצורה רציפה, אמינה וחסרת שיפוטיות. הרי אפשר בקלות לשחק עם היכולת הזו ולהנגיש אותה בצורה לא ישרה. אצלי זה מעולם לא קרה. גם כשהמטופל מולי התנגד לזכרון הנשמתי אותו תיקשרתי, הסכמתי לא להיכנס לטיפול עמוק בו אבל לא חשבתי שהועבר אליי מידע שגוי. בנוסף, מעולם לא הרגשתי שהכוח שלי – המידע הרי עובר דרכי, אני לא יודעת מראש מה הוא יהיה ועל כן הוא איננו שלי.

סיפורים מההוספיס

מה קורה בהוספיס?

שוחחתי עם מאות חולים, שיתפתי איתם את הידע שיש לי על הסוף, או כמו שאני קוראת לו- המעבר. רובם מתנגדים בתחילה, צוחקים עליי, מביאים אינספור

להמשך קריאה »
זכרונות נשמתיים עתיקים

זוגיות

ההיכרות שלהם היתה מהינקות, כשכנים מאותו הכפר הם בילו את רוב זמנם יחד- טיפסו על עצים, שחו באגם, רצו בשדות והתאהבו. לא ניתן היה להפריד

להמשך קריאה »